סוגי גימורים בגיטרות
- עומר בן יהודה לביד
- 23 באוק׳ 2019
- זמן קריאה 5 דקות
כמעט כל הגיטרות עשויות מעץ שהוא חומר אורגני המגיב לסביבה ולתנאים שבהם הוא נמצא. חומר שרגיש למכות ונפילות ושעוברים עליו ובתוכו תהליכים הרבה אחרי שהוא כבר נכרת והפך לכלי נגינה.
אז מה עושים כדי שהגיטרה תחזיק לשנים רבות? אוטמים את העץ בלכה (Laquer) כדי להגן עליו. לזה קוראים גימור.
עולם בניית הגיטרות משתמש במגוון רחב של שיטות גימור. לאחרונה נכנסתי חזק יותר מבעבר לתחום תיקוני גוף וצוואר בגיטרות. ובנוסף הוספתי למלאי המכירה שלי חומרי ניקוי וטיפוח לכלי מיתר (היכנסו לקישור). שני נושאים אלו העמידו אותי בפני הצורך לחזק את הידע שלי בתחום הגימורים. ומה איש הדרכה כמוני עושה כשהוא נחשף לידע? מעביר אותו הלאה. למה? כי שיתוף הוא כוח.
בפוסט זה אפרט על גימורים של גוף הגיטרות. פחות על צווארים ופינגרבורדים. שיטות הגימור המוצגות כאן הן המרכזיות אבל לא כולן. יש אין סוף ווריציות וקצרה היריעה מלפרט את כולם.
מוזמנים להעמיק בקריאה. אולי תזהו מה הגימור שקיים בגיטרה שלכם? בסוף הפוסט אפרט הנחיות כלליות בכל הנוגע לניקוי הגיטרות שלכם. מי שרוצה, דלגו לסוף
וורניש Varnish
ציפוי העשוי משרף המתקבל מעצים ומעורבב עם שמנים נוספים. כך שהוא צמחי ומבוסס שמן.
הוא מייצר ציפוי שקוף בגימור מאט (לא מבריק) וחושף יותר את הגריין הטבעי של העץ. ולכן מתאים יותר לגיטרות ללא צבע. בעיקר גיטרות אקוסטיות. שיטה זו פחות נהוגה היום כיוון שנדרשות שכבות רבות להשגת המראה הרצוי, מה שמתרגם לזמן עבודה רב.
אך עדיין ניתן לראות גימור זה בגיטרות טיילור אקוסטיות בסדרות Baby Taylor, GS Mini, Academy, 100.
שלאק Shellac
ציפוי העשוי שרף המופרש על ידי חרקים המצויים על עצים שונים בדרום מזרח אסיה, במיוחד הודו. החרקים מייצרים גלמים ואלו מעורבבים עם אלכוהול כדי ליצור מוצר שקוף. חומר זה גם מכסה את העץ וגם מחלחל לנקבוביות שלו ומסייע באיטום פגמים. שלאק נחשב לבחירה המועדפת בכלי נגינה מסורתיים כיוון שדורש פחות שכבות.
אחד מהשימושים הנפוצים בשלאק הוא ה - French polish (פוליש צרפתי) הנהוג בעיקר בגיטרות קלאסיות (ובעולם הריהוט). זה הוא לא מוצר שניתן לקנות בחנות אלא שיטת עבודה שהומצאה כבר במאה ה 16 להשגת שקיפות וברק מקסימליים עם תחושת עומק והדגשה של הגריין של העץ. תהליך העבודה דורש זמן ומיומנות רבים מאוד וכולל בד"כ מעל 100 שכבות דקות של חומר. בשיטה זו לא מרססים את הלכה, אין שימוש בחומרי איטום עץ ואין שימוש במברשות/ספוגים, אלא ברק מטלית.
הצבע נוטה לענבר עד כתום (מאפיין כלים מסורתיים) אך יש גם מולבן לשימוש על עץ בהיר כמו מייפל.
לשלאק יתרונות רבים: הוא עמיד, אינו דורש הרבה ליטוש, הוא גמיש ומתנגד לסדקים שריטות ובלאי, הוא מתייבש במהירות, אינו רעיל, לא מצהיב עם הזמן וקל לתיקון מבלי להשאיר סימנים. אך יש גם חסרונות: הוא מייקר את מחיר עקב זמן העבודה, הוא נצרב במגע עם חום גבוה, מפתח טבעות/טלאים לבנים בחשיפה ללחות/רטיבות ונפגע במגע עם אלכוהול.
לכה ניטרוצולוזית -ניטרו תאית- Nitrocellulos
או בקיצור 'ניטרו' הומצאה ב 1921 ומיוצרת על ידי השריית כותנה בחומצה גופרתית וחנקנית, לקבלת עיסת חומצית, אותה הופכים לשרף מבוסס מים. לאחר מכן היא משולבת עם מספר חומרים ממיסים.
גימור זה היה בשימוש חברת פנדר לאורך כל שנות ה 50 ועד סוף שנות ה 60, בזכות מספר יתרונות: הוא זול ומהיר בהרבה ביחס לגימורים אחרים, הוא מהראשונים שאפשרו שילוב עם צבעים נוספים ושימוש בשיטת ריסוס, יוצר ברק טוב, משתלב היטב עם הגריין הטבעי של העץ וגמיש מספיק כדי לא לפגוע ברזוננס של העץ בכזו רמה שחובבי גיטרה רבים מאמינים שניטרו "נשמע" טוב יותר.
אבל לניטרו יש גם מאפיינים פחות חיוביים: הוא מצהיב ומייצר סדקים קטנים עם גיל או בחשיפה פתאומית לטמפרטורות נמוכות. הוא נעשה דק ושברירי יותר עם הזמן ומפתח עננות כיוון שהוא ממשיך להתאדות ולהתפוגג לאורך כל חייו של הכלי, הוא רגיש מאוד למגע ולחומרים מהסביבה ונוטה להישרט ולהשתפשף בקלות. אפילו המגע של הנגן עם הכלי משפיע על המרקם והצורה שלו. יש מי שקורא למאפיינים אלו 'חסרונות' ויש את אלה שאוהבים את הגימור הזה בדיוק בגללם (תרומה למראה הרליק) מוזמנים להחליט באיזה צד של הגדר אתם.
עקב רגישותו הגבוה, יש לניטרו הנחיות ניקוי ספציפיות אותן אפרט בסוף פוסט זה.
כיום ניתן לראות את גימור זה בעיקר על גיטרות גיבסון ועל גיטרות פנדר משנות ה 50 ועד סוף שנות ה 60 .אך גם בסדרות יותר מודרניות כמו ה road worn, American vintage, highway וחלק מגיטרות החתימה של אומנים.
פוליאוריתן polyurethane
שרף פלסטיק נוזלי, שהומצא בגרמניה בשנות ה 30 בעולם הרכב ואומץ ע"י בוני גיטרות בסוף שנות ה 60. הוא ועמיד כל כך לשחיקה עד שהוא משמש גם לרצפות ריקודים ובאולינג אך עדיין מאפשר תהודת עץ טובה. הוא מיושם בהתזה ומאפשר מראה אחיד נוצץ ומבריק (גלוס) בפחות שכבות לעומת הניטרו. הוא מזדקן היטב. לא נסדק ונוטה פחות להצהבה מהניטרו (על אף שכן מצהיב, רק פחות ויותר לאט). כמה הוא נפוץ? הוא סוג הגימור בסדרות American special ו American standard של פנדר.
פוליאסטר Polyester
החל להופיע בשנות ה-70. גימור צבעוני עבה וקשה מאוד. חסין לאקלים, פציעה שריטות וסדקים. מזדקן היטב. הצבעים דרכו ברורים יותר. אבל, אפילו היצרנים מודים שהאטימה שלו כל כך חזקה שהיא מבטלת את תכונות של העץ. הסאונד של הגיטרה מושפע מהפיקאפים יותר מכל דבר אחר. שוב, אם זה רע או טוב, תחליטו בעצמכם.
ניתן למצוא את גימור זה בסדרות ה deluxe, classic player, classic של פנדר ובהרבה גיטרות מטאל של איבנז, ג'קסון וחברותיהן.
אציין כאן את חברת טיילור יצרנית הגיטרות האקוסטיות שהחל משנות ה90 עברה לשימוש בגימור מסוג פוליאסטר UV בגיטרות האקוסטיות שלה. זהו גימור פוליאסטר בספריי אלקטרוסטטי שבסיומו מוכנסים הכלים לתנורים אולטרה-סגולים המייבשים את הכלים ב 60 שניות (במקום 10 שעות!!). בשיטה זו הגימור עמיד יותר ופחות פגיע לסדקים הנובעים מחשיפה לתנודות דרמטיות בטמפרטורה. הוא דק יותר ומאפשר לעצים להדהד בחופשיות רבה יותר. הוא צלול יותר מלכה ופחות מצהיב עם הזמן. הוא קל יותר לתיקונים נקודתיים והרבה יותר ידידותי לסביבה.
אלו סוגי הפיניש בטיילור והגיטרות בהן הם מיושמים:
גימור מבריק פוליאסטר UV הנפוץ ביותר בטיילור בעובי 3.5 מ"מ (ממש דק) בשימוש בסדרות ה 600, 800, 800 Deluxe, ו-900.
גימור סאטן הבסיס על פני השטח ההדבקה הוא הפוליאסטר. עליו יש שכבה של פוליאוריתן רגיל. משמש ככיסוי הצדדים ואחור של סדרות 100 ו 200 ובכל הצוארים בכל הדגמים של טיילור.
וורניש גימור מאט, מוחל על עץ ללא מילוי וחושף יותר את הגריין הטבעי של העץ. משמש בסדרות Baby Taylor, GS Mini, Academy, 100
סאטן שותק מראה מסורתי של גימור סאטן עם תחושה רכה המפיקה פחות קולות חריקה והגלישה של תנועות הזרוע של הנגן. הוצג ב 2018 ונמצא בשימוש בגיטרות ייחודיות בודדות.
מאז הצגת שיטה זו, גם יצרנים אחרים העתיקו אותה בגיטרות אחרות.
לכה אקרילית Acrylic
צבע אקרילי מורכב מפלסטיק אקרילי התלוי בממיס.
בדומה לפוליאסטר, זהו חומר מאוד גמיש המגיב לתזוזות בעץ ולא נסדק או מתפצל. יש לו מראה ומגע יותר "פלסטיקי". הוא לא מצהיב ונשאר שקוף לחלוטין גם אחרי שנים.
הנחיות כלליות לניקוי הגימור:
השתמשו בחומרי ניקוי איכותיים ומותאמים לכלי נגינה והימנעו מחומרים כלליים, לניקוי רהיטים או לא מזוהים. אלו עשויים להכיל נפט, ממיסים, סיליקון, שעווה כבדה, אקונומיקה וכו' שפוגעים בגימור.
דעו מה הגימור של הגיטרה שלכם (חיפוש בגוגל) וודאו שהחומר שאתם משתמשים בו מתאים לגימור זה. בכל מקרה, תמיד תנסו את המוצר באזור נסתר כדי להימנע ממפחי נפש.
בעת ניקוי השתמשו תמיד במטלית בד נקיה. עדיפות גבוהה לטריקו או מיקרופיבר.
חומרי ניקוי מגיעים ברמות אגרסיביות שונות. התחילו בקלים ועברו לכבדים רק עם לכלוך עקשן.
בעת מריחת החומרים השתמשו במתינות. בכל החומרים, אפילו הטובים ביותר, יש מרכיבים שעשויים להשפיע על חוזקו של הגימור. גם אם לא במיידי, אז לאורך זמן (השפעה על תהליך ההזדקנות).
המוצרים הבטוחים ביותר כוללים שעוות קרנובה טהורה.
בגיטרות עם גימור מט/סטאן/מבריק למחצה מומלץ להשתמש בפוליש נטול גרניט. גימורים אלו לא יהפכו למבריקים ולכן אין טעם לנסות.
בכל ספק, התייעצו עם סטאפיסט. יש הרבה כמונו ואנחנו זמינים ברשתות החברתיות.
הנחיות מיוחדות לניטרו:
גימורי ניטרו הם עדינים ודורשים עדינות רבה כדי לא להינזק.
אם ניתן, יש להסתפק בניקוי עם מטלית יבשה (טריקו או מיקרופייבר). בגיטרות בנות שנתיים ומעלה ניתן השתמש בסמרטוט לח או בחומרים שכתוב עליהם "מתאים כל הגימורים" מהחברות הגדולות והמוכרות.
הימנעו מחומרי ניקוי המכילים מוצרי נפט, חומרים ממיסים/מדללי, סיליקון, שעווה כבדה, אקונומיקה וכו'.
בגימור מלוכלך מאוד מומלץ להשתמש בנפטה - אמצעי יעיל, אך דליק ורעיל לנשימה. אז היזהרו..
זהו, מקווה שזה תרם.
